תחבורה חשמלית בישראל- תיאטרון האבסורד 

תחבורה חשמלית במדינת ישראל - תיאטרון האבסורד

השימוש בכלי תחבורה חשמליים אישיים, כמו אופניים חשמליים או קורקינטים חשמליים, נמצא במגמת עליה בעולם בשנים האחרונות, ומדינות רבות כבר הסדירו מזמן את התקנות הנוגעות לשימוש בהם. אצלנו משרד התחבורה מתנהל בעצלתיים בכל הקשור לנושא, ומזגזג בין עבודת מטה לקביעת התקנות לבין פשיטות על בתי עסק והחרמות של כלים. במקום לעודד את התחבורה העירונית הירוקה נלחמים בה, והמפסידים הם כרגיל הצרכנים.

קורקינטים חשמליים בישראל

במשך למעלה מ-5 שנים הסתובבו כאן קורקינטים חשמליים באין מפריע. אלפי כלים כאלו נמכרו מאז החלה חברת טרקר הישראלית לייצר ולמכור את הטרקרים, ואליהם הצטרפו עוד אלפי קורקינטים חשמליים אחרים שמצאו את דרכם לישראל בעיקר מסין. אלו הפכו במהירות לחלק מהנוף התל אביבי ונסעו באין מפריע על שבילי האופניים החדשים שנסללו בעיר, על המדרכות ועל הכבישים. למרות בקשות שונות שהוגשו לו, משרד התחבורה לא מצא לנכון להסדיר את הנושא והעדיף להעלים עין מהתופעה. זאת למעט צו שהוצא בשנת 2004 ופטר קורקינטים חשמליים מפקודת התעבורה. הצו הגדיר את הקורקינטים החשמליים כצעצועים, שמשקלם אינו עולה על 12 ק"ג, מהירותם אינה עולה על 12 קמ"ש והספק המנוע שלהם אינו עולה על 100W. אלו הוגדרו כקורקינט חשמלי ולגבי כל כלי שחורג מהם לא נקבע דבר.

בעצם זה לא יהיה מדויק להגיד שמשרד התחבורה אף פעם לא אישר קורקינטים חשמליים, במקרה אחד הוא דווקא עשה את זה- זוכרים את הסגווי? מסתבר שכאשר מדובר בגוף כלכלי גדול יותר עם קשרים במקומות הנכונים אפשר לאשר קורקינט חשמלי, ואכן הסגווי, המוגדר בעברית כ"רכינוע", מאושר לנסיעה במהירות של עד 13 קמ"ש ומגיל 16 ומעלה על מדרכות ובמקומות המיועדים להולכי רגל. הסגווי, אגב, שוקל למעלה מ-45 ק"ג, מצויד במנועים של עד 1500W ומסוגל גם להגיע ל-20 קמ"ש ויותר, בהחלט נתונים דומים ואף גבוהים מאותם קורקינטים שהם לכאורה בלתי חוקיים. מדוע ההיתר הזה לא חל גם על הקורקינטים האחרים? מפני שהוא מגדיר את הרכינוע ככלי שהנהיגה בו מתבצעת על ידי חיישנים ג'ירוסקופיים שפועלים על הטיות הגוף, ורק כך.

קורקינטים חשמליים- הדלת המסתובבת

כאשר אלפי קורקינטים חשמליים מסתובבים ברחובות הערים מבלי שניתן להם מעמד חוקי ומבלי שהוגדר למי ואיך מותר לרכב עליהם, הייתה זו רק שאלה של זמן עד שתתרחש התאונה הראשונה. זו אכן לא אחרה לבוא וגבתה את חייו של רוכב קורקינט בתאונה שהתרחשה בדרום תל אביב כתוצאה מהתנגשות ברכב חונה. משרד התחבורה הגיב במהירות ומינה מייד שני צוותים שונים- על האחד הוטל לעסוק בגיבוש תוכנית אכיפה כנגד יצרני ומשווקי הקורקינטים החשמליים ועל השני הוטל לדון בהרחבת תקנות הרכינוע כך שיחולו גם על הקורקינטים החשמליים. מדיווחים בעיתונות עולה כי הצוות השני דווקא דן במפרט של קורקינט עד 800W ועד 60 ק"ג, בדיוק כמו רוב הכלים הבלתי חוקיים לכאורה, אשר יוגבל לנסיעה מגיל 16 ומעלה ותחול עליו חובת חבישת קסדה, אולם שום תוכנית רשמית לא הוגשה. את תוצאות עבודתו של הצוות הראשון ראינו כנראה בחנוכה האחרון, למרות שגם הוא לא הגיש כל תוכנית רשמית.

בחופשת חנוכה, במסגרת מבצע שזכה לשם "מעות חנוכה", פשטו צוותים משולבים של המשטרה, משרד התחבורה, המכס וגופים נוספים, על חנויות שמכרו קורקינטים חשמליים. במסגרת המבצע החרים משרד התחבורה מאות כלים ללא כל צו או עילה חוקית ברורה, מבלי שנתן לבעלי העסקים כל אזהרה או הודעה מוקדמת ומבלי שהגדיר את הכלים הללו כלא חוקיים. כבר אז עורר המבצע תמיהות רבות בעיתונות, ובמיוחד לאור העובדה שהוא בוצע בליווי דוברת משרד התחבורה וצוותי תקשורת שהוזמנו מראש. למרות זאת, בבית המשפט נקבע כי ההחרמה היא חוקית ממניעים של שמירה על שלום הציבור, וכך גם בערעור למחוזי שהגיש על כך אחד מבעלי החנויות שמהם הוחרמו כלים.

במקביל שיגר משרד התחבורה בשבועות האחרונים מכתבי אזהרה לבתי עסק שונים הפועלים בתחום התחבורה החשמלית ובו ציין כי כל יצור, מכירה או תיקון של קורקינטים חשמליים אסור למעט קורקינטים בהספק של 100W במהירות של 12 קמ"ש ובמשקל 12 ק"ג. משטרת התנועה, בהוראת משרד התחבורה, הנחתה את שוטרי התנועה לעכב רוכבי קורקינטים חשמליים בגין נסיעה על כלי תחבורה ללא רישיון מתאים, וגם במכס הגבירו את הפיקוח על יבוא קורקינטים בלתי חוקיים. מרבית בתי העסק אכן הפסיקו לשווק את הקורקינטים החשמליים, אולם אז פתאום נחשף בכתבה של גיל מלמד במעריב כי דווקא יש מי שמוכר קורקינטים חשמליים באין מפריע בישראל, ואפילו במחיר זול משמעותית- ההוצאה לפועל. כן, שמעתם נכון, אותם קורקינטים חשמליים שהוחרמו הוצעו למכירה לציבור ב"מחסני ערובה" בנמל אשדוד, ואגב- את חלקם רכש בחזרה אותו בעל עסק שממנו הם הוחרמו.

באותו זמן, במסלול חלק ומהיר, עברו ואושרו התקנות המתירות רכיבה על אופניים חשמליים. אלו מתירות רכיבה על אופניים המצוידים במנוע עזר חשמלי בעל הספק של עד 250W ובמהירות מקסימאלית של 25 קמ"ש, בדומה לתקנות האירופאיות, מגיל 14 ומעלה. פרסום התקנות לווה ברעש תקשורתי נרחב ומאות זוגות כאלו כבר נמכרו בישראל בחודש האחרון. לגבי הקלנועית, עוד כלי רכב חשמלי מאותה המשפחה, קבע רק לאחרונה בית המשפט המחוזי כי היא אינה נחשבת לרכב מנועי. בהחלטה ציינה השופטת רות לבהר-שרון כי הגדרתה של קלנועית כרכב מנועי בחוק תביא לאבסורד, לפיו קורקינט ממונע, אופניים ממונעות או אפילו מכוניות ממונעות לילדים ייחשבו ככלי רכב. אכן אבסורד...

הרי מה ההבדל בין אותו קורקינט חשמלי מסוכן לבין האופניים החשמליים או הקלנועית, מה הוא בעצם אם לא הכלאה בין שניהם. זהו כלי תחבורה קומפקטי, פרקטי, יעיל וזריז שאינו מזהם ושמאפשר לנוע בקלות ממקום למקום ברחבי העיר. הוא מתקפל, עולה לרכבת או לאוטובוס, נכנס לכל מעלית, מחיר הרכישה שלו נמוך מכל כלי רכב אחר ועלות האחזקה שלו היא אפסית. כל שנותר לעשות הוא להגדיר בחוק את מהירותו ואת המפרט שלו, להגביל את גיל הנסיעה ולהגדיר היכן מותר לו לנסוע והיכן לא.

קורקינטים חשמליים ואופניים חשמליים הם אמצעי התחבורה הירוק המושלם, ואם רק לאחרונה התחייבה ישראל בועידת קופנהגן להפחית ב-20% את פליטת גזי החממה שלה עליה לעודד ולקדם בברכה כל יוזמה לתחבורה עירונית ירוקה. כל שנותר לנו לקוות היא כי משרד התחבורה לא יירדם שוב בשמירה ובמקום להילחם בתופעה ישלב איתה ידיים ויסדיר את קיומה למען שלום הציבור.